מתי מבצעים CT של הלב ומתי MRI של הלב?

התוויות לביצוע CT של הלב:

כיום מקובל לשלוח נבדקים לבצע CT של הלב בכמה התוויות חשובות. הראשונה והשכיחה ביותר היא
לברור המצאות מחלה טרשתית בעורקים הכליליים.


CT של הלב מדגים מצוין את כלי בדם הכליליים, מדגים פלקים, את דרגת היצרות שהם יוצרים, ומאפשר לקבל החלטה אם יש צורך לשלוח את הנבדק לצנתור לב. אם הבדיקה היא באיכות אבחנתית, אזי הרגישות (sensitivity ) של הבדיקה לגילוי מחלה ״משמעותית״ הינה גבוהה מאוד – כ- 95%, ויותר מכך ה״ערך המנבא השלילי״ (Negative Predictive Value) הינו יותר מ – 99%. במילים אחרות, אם ניקח 100 נבדקים שבצעו CT של הלב עם תשובה שאין מחלה משמעותית ונעשה לכולם גם צנתור, אזי ב – 99-100 מהם הצנתור גם יראה שאין צורך בטיפול התערבותי. בעולם הרפואה מדובר בבדיקה רפואית עם ביצועים מדהימים.
לעומת זאת צריך לדעת שלפי הספרות, הספציפיות (specificity ) של הבדיקה הינה כ- 85% גם עם הציוד הכי טוב והרדיולוג הכי מנוסה. במילים אחרות, בכ- 85% מהבדיקות ב-CT של הלב כשהפענוח יציין חשד לפלק שגורם להיצרות משמעותי אכן יש צורך בצנתור בסטנט (תומכן), אבל בכ- 15% מהנבדקים האלה המצנתר יכול להחליט שאמנם יש טרשת אבל לא מספיק חמורה כדי להצדיק הכנסת סטנט. הסיבה לכך היא ש- CT של הלב נוטה ״ להגזים״ לעיתים לגבי מידת ההיצרות של כלי הדם בהשוואה לצנתור. הסיבה העיקרית להערכת יתר לחומרה של ההיצרות ב-CT של הלב הינה בד"כ הימצאות של פלקים מסוידים בעורקים הכליליים. לסיד יש נטייה להראות ארטיפקט של "התנפחות" (Blooming artifact) וזה גורם לנו לפרש את ההיצרות בהערכת יתר. זה ארטיפקט פיזיקלי שמופיעה בכל מכשירי ה-CT הנמצאים כיום בשימוש בעולם.

מצד שני יש לדעת ש- CT של הלב מדגים יפה מאוד ויותר טוב מצנתור מחלה טרשתית קלה ובינונית. הוא יכול להראות הרבה מאוד פלקים עדינים שצנתור לא מדגים. לכן יש ל- CT של הלב תפקיד חשוב מאוד באיתור ואבחון מחלה ראשונית וקלה. אנחנו מאוד מעוניינים כיום לגלות אנשים עם מחלה קלה , כי בשלבים מוקדמים של טרשת ניתן לתת כיום טיפול מונע איכותי. ניתן להזהיר את הנבדקים שישפרו את הליכות חייהם, לשפר תזונה, לחזק עיסוק בספורט וכן ניתן לתת טיפול מונע אפקטיבי בקבוצת תרופות בשם ״סטאטינים״. כל אלה יאריכו וישפרו את איכות חיי הנבדק לשנים רבות קדימה.

התוויות אחרות לביצוע CT של הלב כוללות הכנה לאבלציה של ורידי הראות בחולים עם הפרעות קצב שמקורן מהעלייה השמאלית או הורידים הראתיים, שאלה של טרומבוס (קריש דם) בלב, וכן הכנה של חולים לפעולה בשם TAVI
שהינה החלפת מסתם אאורטלי (המסתם של אבי העורקי) בשיטה מלעורית ללא ניתוח לב פתוח
.

התוויות לביצוע MRI של הלב:

אתחיל בשאלה הכי נפוצה שאני נשאל פעמים רבות: האם ניתן לשלול מחלה טרשתית בעורקים הכליליים ב- MRI של הלב </mark> ,
והתשובה היא לא! הבדיקה הנכונה לברור שאלה זו הינה CT של הלב כפי שהוסבר למעלה. הרזולוציה המרחבית של תמונות ה MRI הינה פחותה מהרזולוציה המרחבית של CT והעורכים הכליליים הינם עורקים דקים יחסית ולכן הדגמים טובה יותר ב- CT.

אם כך, לשם מה מבצעים MRI של הלב?

ככלל, MRI מראה טוב יותר הפרדה בין רקמות רכות שונות בגוף, וכך גם בלב, ה- MRI משמש לאבחון מחלות רבות ושונות בשריר הלב. למעשה במקרים רבים MRI מדגים לנו ממש תהליכים פתולוגים ומחלות בשריר הלב – כאילו עשינו ביופסיה שלו, ובחלק מהמחלות כיום הוא מבטל את הצורך בביצוע ביופסיה. ממש פלא אמתי!
בחולים שעברו אוטם בשריר הלב , MRI של הלב ידגים לנו באמינות גבוהה ביותר את האוטם, גם אם הוא קטן ולא ניתן להדגמה במיפוי לב, ובחולים עם שלקת בשריר הלב (: ;"מיוקרדיטיס = & ידגים לנו באמינות גבוהה ביותר את האוטם, גם אם הוא קטן ולא ניתן להדגמה במיפוי לב, ובחולים עם שלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס =Myocarditis
או בקרום הלב (פריקרדיטיס = Pericarditis) הוא יבצע את האבחנה באמינות גבוהה ביותר.
יש קבוצה שלמה של מחלות בשריר הלב שפוגעות בתפקודו והסיבה להן אינה מחלה איסכמית הנגרמת עקב טרשת בשריר הלב. לקבוצה זו של מחלות שונות שיאן לרב קשר ביניהן אנו קוראים "קרדיומיופטיות", או בשם יותר מדויק – Non-Ischemic Cardiomyopathies. ביניהם יש מחלות שכיחות יחסית כגון Hypertrophic Cardiomyopathy (= HCM), Dilated Cardiomyopathy (=DCMP), ויש מחלות אחרות המסננות את שריר הלב בתהליכים דלקתיים כגון decoration: ;">Sarcoidosis , עמילואידוזיס ועוד. בחולים שצוברים ברזל ברקמות הגוף – כגון חולי עם מחלת דם בשם decoration טלסמיה
, המקבלים מנות דם רבות ועודף של ברזל שוקע בגופם, ניתן לכמת את חומרת השקיעה בגוף ובלב ולמעשה למנוע את הצורך בביופסיות.

בחלק ממחלות אלה MRI של הלב תפס בעשור האחרון תפקיד חשוב בהנחית הטיפול בהן, ובמידה ואנו מזהים בבדיקה צלקות בכמות גדולה (העלולות לגרום להפרעות קצב ומוות פתאומי) יש הנחיות קליניות להתקנת קוצב – דפיברילטור.

בדיקת MRI של הלב הינה בדיקה ארוכה יחסית, כ- 45-60 דקות, ולאחר ביצועה נדרשת עבודת עיבוד של רדיולוג מומחה על תחנת עבודה ממוחשבת ייעודית. יש חשיבות גדולה הן לדיוק ומיומנות בביצוע הבדיקה במרכז המיומן לכך בו יש ניטור צמוד של רדיולוג העובד יחד עם הרנטגנאי, וכן יש חשיבות גדולה לניסיונו של הרדיולוג המפענח.

בברכת בריאות מלאה
פרופ' קונן

אהבתם את הכתבה? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn